במהלך השנים של האימהות לילדי כשעוד היו קטנים, מצאתי עצמי מרותקת ונלהבת מפלא הלידה עד כדי שהפכתי לדולה ויועצת הנקה. באמצעות הידע שרכשתי בלימודים הללו, לצד הניסיון מחוויית החיים שלי עצמי, עזרתי לנשים במעגלים הקרובים של משפחה וחברים. הרבה ליפני שהפכתי לאשת מקצוע בנושא, נדהמתי לגלות פעם אחר פעם, מה רבה היא השפעתן החיובית של כמה מילים של עצה עידוד ותמיכה עבור אמא טרייה. מצאתי סיפוק רב בלעזור לאימהות טריות לסלול את דרכן, כשהן לומדות את המקצב המסונכרן שלהן עם התינוק שזה אך בא לעולם 

אימהות הוא העיסוק העמוק ביותר שלי, בקלות וטבעיות יעצתי לנשים סביבי לגבי תינוק שבוכה ללא הרף, תינוק שאינו ישן, ילד עקשן, או קנאת אחים. אלו היו חלק מהיום יום שלי כאמא לארבעה וחשתי בטוחה בניווט האימהות שלי להם. כשהפכתי לפסיכותרפיסטית, המטופלות הראשונות שלי היו נשים ממש ליפני וא סמוך אחרי לידה, נשים שסבלו מחוסר בטחון באימהות שלהן, מספקות, או שהיו במצולות הדיכאון. בהמשך טפלתי במי שסבלו מכאב ישן שמקורו בילדות, ואף בינקות. בהדרגה, יותר ויותר התעניינתי בפסיכולוגיה של ראשית החיים ותיאוריה בנושא עומדת במרכז מחקר הדוקטורט שלי.

בהמשך, עברתי הכשרה בתצפית תינוקות ואני עובדת אנליטית עם נשים ליפני לידה, ואחריה בדיאדה עם התינוק/ת